שנת שירות ב'החווה' של עמותת ניצן לזכרם

בחווה אנחנו משתמשים בשטח ובחקלאות ככלי טיפולי עבור נערים הנמצאים במצבי סיכון ומשבר ומסייעת לצמצום נשירה ממסגרות חסות הנוער. הנערים מגיעים אלינו לתהליך טיפולי בו הם עוברים דרך מאתגרת ואינטנסיבית במטרה לחזור לטיפול במסגרת שממנה הגיעו.

תפקיד הש״ש

הוא ללוות את הנערים בתהליך המופלא שלהם. עושים את זה בעזרת יצירת קשר אישי וכל בוקר מחדש מזכירים לנערים בחיוך שאנחנו כאן – בשבילם ואיתם.

העבודה בחווה כוללת ליווי ומפגש קבוע עם הנערים, עבודות חקלאות, הרבה יציאות לשטח, בישולים, החזקה של החווה ועוד. בגלל שאנחנו עובדים עם נערים אשר לא פעם נמצאים במשברים גדולים, סדר היום שלנו משתנה מרגע לרגע אבל תמיד סובב סביב קיום של מרחב חיים יצרני וטיפולי, מה שדורש מאיתנו (הש״ש) להיות עצמאים, אקטיביים ויצירתיים.

סיפורי בוגרים

נגה דוד – השנה שלי בחווה

"במהלך השנה התמודדתי עם לא מעט אתגרים וקשיים. השגרה האינטנסיבית והרצון להיות הכי טובה עבור הנערים, דרשה ממני לתת מעצמי הרבה מעבר למה שדמיינתי שאני בכלל מסוגלת לתת. ויש בזה משהו מרגש, וממלא, אבל גם מאוד מאוד קשה. הרבה פעמים הרגשתי לא מסוגלת, שאין סיכוי בעולם שאצליח לעשות את הנדרש, שהאחריות שביידי גדולה וכבדה מידי.

היופי הוא, שבכל פעם כזאת נוכחתי לדעת שזה לא הגבול שלי. גם אם חשבתי שכן, גיליתי שיש אפילו עוד. ושאני יכולה יותר. כל פעם קצת. ובסוף, הרגשתי מסוגלת. וזה שווה הכל. לגלות שהלב יכול להתרחב עד כדי כך, ושזכיתי להגיע למקום שהאתגר בו מוציא ממני את הצדדים הטובים ביותר.

הזמן עם הנערים היה הדבר המשמעותי ביותר, זה היה האתגר הגדול מכולם, אבל הטוב ביותר. שום דבר לא מובן מאילו, גם הדברים הכי קטנים שבדרך כלל לא הייתי מייחסת להם יותר מידי חשיבות. כל חיוך שהרווחתי מנער, ערוגה שהפכנו ביחד, תבשיל שיצא טעים ונהנו ממנו בארוחת הצהריים, להדליק מדורה, לסיים מסע, לשמוע שיר ולשיר אותו יחד, לשחק ששבש, ואפילו לאחל אחד לשני בוקר טוב. אלו נקודות האור שגרמו לי להרגיש מלאה כלכך. לאהוב את מה שאני עושה ואת המקום שבחרתי להיות בו.

השקט והחן שבחווה, אנשי הצוות שהיו מקבץ יהלומים נדיר שאין כמותו, גרמו לי להרגיש ברת מזל. להיות מוקפת בהם, ללמוד מהם ולעבוד ביחד איתם היה הדבר הכי מפתח שיש. טסתי קדימה, כלכך הרבה אנשים מקצועיים, שמבינים בכלכך הרבה תחומים שונים. זה לא מובן מאילו, ואני זכיתי לקבל את זה על מגש של כסף."

אורי קחטן

"בחרתי לעשות שנת שירות בחווה כי רציתי ללמוד להשתמש בשטח ככלי חינוכי/טיפולי. האמנתי שיש לי את התכונות שיאפשרו לי לקיים תהליכים חיוביים עם נוער, ובחרתי בחווה בזכות המקצועיות של המסגרת והפסטורליות של המקום. האתגרים שפגשתי במהלך השנה אימתו אותי עם הרעיון של טיפול ודרשו ממני למצוא את הסיבות הנכונות לעבוד קשה.

עבודה עם נוער היא מורכבת, על אחת כמה וכמה כשמדובר בנערים במשבר שמגיעים לחווה. בתוך כל זה, למדתי תרבות ושפה חדשות, שאפשרו לי לייצר קשר ותהליך עם נערים שכבר הגיעו למיצוי עם כמעט כל אחד אחר.

השנת שירות הייתה מסע ארוך ומטורף במהלכו מצאתי בעצמי כוחות ולמדתי על עצמי מכל הכיוונים. העבודה בחקלאות ובשטח מאתגרת ובסטנדרט גבוה, ודורשת אחריות ומקצועיות. זו זכות גדולה להיות חלק מהקהילה של החווה – שנשארה חלק ממני גם הרבה אחרי השנת שירות, ולבלות שנה בסביבה המדברית של ירוחם ודימונה. ממליץ לכל מי שמאמין בעצמו (: "