עמותת עמיחי
שנת שירות בעמותת עמיחי
בטרם נספר על שנת השירות בעמותת עמיחי, נספר לכם מעט על העמותה שפועלת למען ילדים, בני נוער ומבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.
עמותת עמיחי קמה כיוזמה של הורים לילדים בעלי נכויות התפתחותיות – פיגור שכלי, אוטיזם, PDD, CP, תסמונת דאון ונכויות מורכבות אחרות. מטרת העמותה היא לתת מענה לשתי מצוקות מאוד גדולות מאוד מהן סובלים אותם ילדים:
- תעסוקה בשעות הפנאי כשאין מסגרת רשמית בה נמצאים הילדים – אחר הצהריים, סופי שבוע וחופשות. לדוגמא: חוגים ופעילויות העשרה, נופשונים, קייטנות, קבוצות חברתיות ופעילויות משותפות לאותן קבוצות.
- למצוא רצף של פתרונות לטווח ארוך. למה הכוונה ? עד גיל 18 המסגרת די ברורה – בית ספר, אבל מה הלאה ? איך משתלבים בחברה – גיוס לצה”ל, עבודה, מסגרת חברתית מתאימה – עמותת עמיחי מתווה פתרונות לטווח ארוך לאותם נערים ונערות.
שנת השירות
הבסיסים של מתנדבי שנת השירות הם מועדוניות שנמצאות בהוד השרון, כפר סבא ופתח תקווה. אליהם מגיעים החברים מבתי הספר בהן הם לומדים בבוקר. אנו קוראים לאוכלוסייה לה אנו מסייעים “חברים” והם משתתפים בחוגים שונים – כדורגל, כדורסל, יוגה, ריקודים, חוג תיאטרון, אומנות, אילוף כלבים ועוד.
המועדוניות הן רק חלק מכלל הפעילויות שמקיימת העמותה. בנוסף יש קבוצות חברתיות לנוער – PDD ואספרגר, פעילויות לגיל הרך, קייטנות ייחודיות, מעון יום טיפולי למבוגרים ועוד.
שנת השירות שלי / גיא אדמוני
“לפני פחות -שעות סיימתי שנת שירות בעמותת עמיחי. עברה שנה, לא הספקתי להגיד וואו והיא עברה. בשנה אפשר להספיק הרבה- לגדול, לצמוח, להתרגש, להתאהב, לבכות, ליצור חברויות, ללמוד… אה כן, עוד דבר אחד – אפשר להכיר ילדים שהמילה מושלמים עושה איתם קצת עוול.
לפני שנה נכנסתי לגן ילדים שממבט ראשוני נראה בנאלי ושגרתי, אחרי יום אחד הבנתי שהגעתי למקום הכי מיוחד ומרגש שקיים על הפלנטה הזאת. הצבעים, האנשים, החברים וכמובן – הילדים. לא כל אחד זוכה לעבוד עם אנשים עם צרכים מיוחדים. הקסם, הטוהר, הרגש בעיניים הבוהקות שלהם כשאתה בא להגיד שלום, הצחוק המתגלגל, הנשמה האינסופית שנמצאת בהם שלעולם תהדהד בלב שלי ושל הסובבים אותם.
מעריך אותם, מעריץ אותם! הם הילדים שלי ואני כבר לא אהיה שם. זאת האכזריות של לצאת לשנת שירות, הפרידה. אני בטוח שלמרות הפרידה הפיזית ליבי קשור בשלהם וליבם קשור בשלי.
אני זכיתי. אני, גיא, בן לאמא נכה, דור הקאסמים, קיבוצניק מושתן, נער שעשה הרבה טעויות בחייו, אני זכיתי להכיר אתכם, ללמוד מכם, לאהוב אתכם, להיות נאהב, מבורך. לא יכולתי לבקש מתנה גדולה יותר מלעבוד אתכם יום יום במשך שנה, לפגוש את המשפחות הכל כך מיוחדות שלכם, לעזור להן כשצריך ולהיעזר בהן לא פחות.
אז אני אסיים ואומר תודה, תודה שהחיים יפים כל כך בזכותכם ושאני יכול לומר בלב שלם שלחיות בשוויון עם השוני פירושו לחיות באור גדול, באהבה ובחסד”.