סיון אפריאט בוגרת שנת שירות מעשה

הרבה אמרו לי ״סיון מה את צריכה את זה? בזבוז שנה מהחיים שלך, תשתחררי מהצבא מאוחר, לא תקבלי כסף , אולי תוותרי? ״
״ממממ…. לא נראלי״ אמרתי.
ואין יותר גאה בי ממני על ההחלטה למרות הכל כן לצאת ולעשות שנת שירות. ניסיתי.. אם לא אנסה איך אדע?

מאז יש משפט שאני אומרת ותמיד אומר והוא: ״אם לא ניסית, ולא תנסה, לעולם לא תדע איך זה באמת״

שלא תבינו אותי לא נכון. לא היה קל בכלל. היה אפילו קשה מאוד! אבל מה אתם חושבים שהחיים הם תותים עם קצפת? זורקים אותך למים העמוקים ולך תלמד לשחות. כמובן שלא לבד וכמובן שיש מי שמכוון. במקרה שלי מכוונת. הלוא היא ג׳קי שעשתה לי את השנה הכי מאתגרת, מעצימה ומלמדת שיש.
למדתי להסתכל על הטוב שבדברים מכל הרבדים (קומונה, משפחה, אישי, התנדבותי וכו׳ ) ולהסיק מסקנות מהכל!

לא אחפור לכם על כל התהליך האדיר שעברתי לפרטי פרטים אבל כל מי שמכיר אותי (וגם כאלה שפשוט צפו מהצד בהנאה) יעידו ויגידו שיש כאן חתיכת סיון שהיא מלוטשת, גאה, חזקה ומודעת.

ההתנדבות זה חלק גדול מאוד מהשנה ומשגרת היום יום, אבל במודע או לא במודע התהליך האישי לוקח חלק גדול לא פחות מההתנדבות. נותנת ומקבלת פי כמה לעצמי. כל אחד והתהליך שלו.

״תן שנה- קח עולם״ לקחתי! תודה.

הכרתי ים של אנשים ולבבות שנכנסו לחיי ומקווה שלא ייצאו בקרוב. ידע העולם והתרבות שלי התרחב למימדים שלא ידעתי שקיימים. ואם אסתכל על המכלול, היה טוב.
אז לכל מי שלא בטוח בעצמו, לצאת לא לצאת לשנת שירות- תנסו, מקסימום תצליחו!

אסכם ואגיד שאם הייתי מתגייסת אחרי התיכון, כנראה שהייתי נאלצת להתמודד עם המון דברים שאין לי כלים עבורם. אני יוצאת מהשנה הזו עם שק, ארגז, כל כלי שהוא עצום ומפוצץ בכלים.

וכעת עוברת לפרק הבא שלי בחיים- צהל כמובן, קרקל אוג׳ 20 והולכת לייצג את מרכז מעשה בכבוד.
יודעת שיהיה מאתגר, יודעת שיהיה קשה, אך גם יודעת שיהיה טוב ומקווה שלא פחות מהשנה הזו.

שינשינים 2020-2021, זכיתם.
בהצלחה